אודות
חינוך ולדורף נוסד בתחילת המאה העשרים על-ידי המחנך, הפילוסוף והוגה הדעות רודולף שטיינר (1861-1925). בית-הספר הראשון הוקם כבית-ספר לילדי פועלים במפעל "ולדורף-אסטוריה" בעיר שטוטגרט שבגרמניה. מאז, צמחה תנועת בתי-ספר ולדורף לתנועה עולמית, וכיום קיימים אלפי גנים, ויותר מאלף בתי ספר ולדורף בכל יבשות, תרבויות ודתות העולם. בית-הספר ולדורף בהרדוף היה המוסד החינוכי הראשון בארץ, המנסה ליישם דרך חינוכית זו במסורת היהודית ובתרבות של ארץ ישראל (1989), אליו הצטרפו לאחר כמה שנים בית הספר ולדורף בירושלים – "אדם", ובית הספר ולדורף בטבעון – "שקד". כיום פועלים בארץ יותר מ – 150 גני ילדים ברוח חינוך ולדורף וכ – 26 בתי ספר.
חינוך ולדורף שם במרכז תפיסתו החינוכית את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד, כפי שתיאר אותה רודולף שטיינר. פסיכולוגיה התפתחותית זו – הדומה בקוויה העיקריים לתפיסות התפתחותיות מסוימות בחינוך, רואה את הילד קודם כל כישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך לשם עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה, של צמיחה פנימית ושל לידה הדרגתית של כשרים, איכויות והבנות.
הילד כישות בהתהוות
לאור פסיכולוגיה התפתחותית זו, נתפס הילד כישות בהתהוות וצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. חינוך ולדורף אינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא כיצד ומה ללמד באופן שישרת את ההתפתחות הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. כל המערכת החינוכית סביב הילד בחינוך ולדורף מנסה להתכוון לשאלה זו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית-הספר מכוונים לתת מענה נכון לשלב ההתפתחותי בו נמצאים הילדים.
בבית-הספר היסודי- כיתות א' עד ו' – מכוונים את התלמידים קודם כל לפיתוח עולמם הפנימי. הכוונה היא ליצור סביבה חינוכית, שתטפח, תדגיש ותעודד את התפתחות עולם הרגש והחוויה הפנימית של הילד. הידע כשלעצמו, איסוף האינפורמציה, האימון השכלי והלמידה המופשטת מפנים מקומם בחינוך זה לטובת לימוד מלא חוויות ויצירתי, שקשור לעולמו הפנימי של הילד, ולליווי אינטנסיבי וחם של כל ילד וילד.
פנייה לרגש ולחוויה
האומנות משמשת ככלי הטוב ביותר ללימוד בגיל זה. מטבעה היא פונה לרגש ולחוויה ומעצבת אותם, וחובקת יחדיו את גופו, נפשו ורוחו של הילד. חינוך ולדורף בבית-הספר היסודי הנו קודם כל חינוך אומנותי. כל מקצוע ומקצוע נלמד באופן האומנותי ביותר, ושיעורי האומנות אינם נלמדים לאחר השיעורים העיוניים אלא כחלק מהם, כך שכל שיעור ושיעור הופך לחוויה אומנותית יוצרת. אומנות שהיא חינוך- וחינוך שהוא אומנות, זו מטרת החינוך בשנים אלו.
בחינוך העל יסודי מושם הדגש על לימוד מלא התלהבות וענין. זאת מנסים לעשות בלימוד רב תחומי, מקיף ואינגרטיבי ככל האפשר. כמו כן יש מקום בגיל זה לשיתוף התלמידים בתהליכי הלימוד, ליוזמה שלהם וללימוד יותר ויותר עצמי ובוגר.
במקביל לכך, יש ניסיון להביא לרמה מקצועית את האומנויות השונות, בהן הם עסקו עד כה בצורה יותר חברתית וקבוצתית. מה שהיה קודם – בחינוך היסודי – בדגש החוויה ועיצוב העולם הפנימי של הילד, הופך עכשיו לתהליכי אומנות מקצועיים וממוקדים. תהליכי אומנות אלו מגיעים לשיא מסוים בפרויקטים משותפים בתחומי האומנות כגון: הצגות משותפות, מחזמר, מיצגים בנושאים שונים ועוד.
יסוד נוסף בעל חשיבות רבה בחינוך ולדורף הנו הגישה השלמותית למעשה החינוכי. בכל שלב נעשה ניסיון להתייחס לילד כאל שלמות, כאל ישות רב פנית, מגוונת בעלת איכויות וצדדים רבים ושונים. כך מתייחסים, פונים ומתכוונים לכמה שיותר מצדדים ואיכויות אלו. בכל גיל מקבלת גישה זו כמובן ביטוי שונה, ודגשים שונים, אולם לכל אורך הדרך החינוכית קיימת התמודדות עם השאלה: איך לעורר, לפתח ולתרגל את המגוון הרחב ביותר של האיכויות השונות שבאות לידי ביטוי באדם המתפתח ?
אומנות, עמלנות ויצירה, לצד למידה עיונית
בבית הספר וולדורף, אנו רואים חשיבות רבה בבניית הבסיס עליו יוכל הילד לבנות את חייו הבוגרים, תוך מימוש ייעודו האישי. אנו רואים בסיס זה כיצירת איזון והרמוניה בין היכולות והכישורים של הילד המתפתח. הדגש אינו על התמקצעות, אלא להיפך, על התפתחות רחבה ומאוזנת של מגוון הכישורים והיכולות האנושיים.
לשם כך, בבית-הספר היסודי לדוגמא, משולבים שיעורי האומנות לגמרי בתחומי הלימוד העיוני וכל ילד מנגן, שר, מצייר, רוקד, רושם ומפסל כדבר מובן מאליו וכחלק מהעשייה החינוכית. גם דגשי הלימוד מושמים על-ידי המורים בצורה דומה, כך שהעשייה האומנותית, העבודה בסדנאות המלאכה ויחסי החברה בכיתה אינם פחות חשובים, אלא חשובים באותה המידה כמו היכולות האינטלקטואליות והנפשיות.
זאת גם הסיבה שבחינוך ולדורף אין בשום שלב, גם לא בכיתות החטיבה העליונה של בית-הספר מגמה של התמקצעות. הנער והנערה מקבלים את הרקע הרחב והרב-גוני ביותר שדרוש להם לשם יכולת להבין, לשפוט ולעמוד בעולם כמבוגרים עצמאיים ואוטונומיים, ולהגשים מתוך שלמות זו, את בחירותיהם האישיות.
תרבות
בכל ארץ, תרבות ושפה בה מנסה חינוך ולדורף לתקוע יתד מתרחש הדבר מתוך התנאים המיוחדים של אותה ארץ ואותה תרבות. בדיוק באותו אופן בו נעשה בחינוך ולדורף ניסיון לצאת מתוך הילדים אתם עובדים, לעצב את המסגרת החינוכית עם ובהתאמה לילד עמו נפגשים, כך נכון הדבר גם למסגרת התרבותית –גיאוגרפית. בכל ארץ, בכל תרבות ובכל אקלים מקבל חינוך ולדורף גוון שונה, צבע אחר וצורות עבודה שונות. אם ניקח לדוגמה רק את נושא הדת, הרי שבאירופה בתי-ספר ולדורף הנם נוצריים, ביפן בודהיסטים ובארה"ב חסרי דת ופלורליסטים.
מדיניות השילוב של בית-הספר
נושא חשוב נוסף ויחודי לבית הספר ולדורף בהרדוף הוא מדיניות השילוב של בית-הספר:
חינוך ולדורף רואה את המשימה החינוכית כקרובה מאד לעבודה בתחומי הריפוי והבריאות. החינוך אינו נתפס כמרוץ הישגי אחר הערכות חיצוניות אלה או אחרות, אלא, קודם כל כניסיון לממש את החבוי בכל ילד וילדה. זהו ניסיון להביא את הילד לאיזון ולהרמוניה בינו לבין העולם סביבו, בינו לבין עצמו. כאשר רואים את החינוך בדרך זו מתקרבים מאד להקבלתו לתהליך של הבראה וריפוי.
במסגרת זו של תפיסת החינוך כתהליך מבריא ומרפא יש לבית-הספר דגש מיוחד על מדיניות שילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרתו. כיוון שממילא עובר כל ילד בבית-הספר תהליך של טיפוח ועידוד כוחותיו הפנימיים, תהליך רב -פני של עידוד ועבודה עם כוחות נפש וגוף רבים ככל האפשר, מוצאים התלמידים בעלי צרכים מיוחדים תשובה עמוקה ומלאה במסגרת החינוכית של בית-הספ
שילוב זה נעשה בצורות שונות:
ראשית, קולט בית-הספר תלמידים רבים עם צרכים מיוחדים במסגרת הכיתות הרגילות. אלו יכולים להיות תלמידים עם ליקויי למידה שונים, בעיות רגשיות או תלמידים של החינוך המיוחד (שעברו ועדת השמה) שאנו משלבים בכיתות הרגילות.
שנית, קיימות בבית-הספר ארבע כיתות לחינוך מיוחד. כיתות אלו קולטות תלמידים שבשלב הראשון אין אפשרות לשלבם בכיתות הרגילות. כיתות אלו הנן קטנות, כ – 12 ילדים בכיתה וניתן במסגרתן לעבוד כך, שכל תלמיד מקבל יותר תשומת לב וזמן אישי מהמורה מאשר בכיתה רגילה. בכל שלב ובכל שנה נפתחת מחדש שאלת השתלבותם של תלמידים מכיתות אלו בכיתות הרגילות. במידה ומעריכים שהם בשלים לכך מנסים לקלטם במסגרתן, במידה ולא הם ממשיכים בכיתות הקטנות.
כיתות אלו משתלבות בכל אירועי בית-הספר: חגים ומועדים, טיולים, פרויקטים שונים, מסיבות וכו'.
בית-הספר רואה את השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בכל הווייתו החינוכית כתהליך נכון עבור ילדים אלו, אך גם עבור שאר ילדי בית-הספר. הילדים המשולבים יכולים באמת לגדול ולצמוח כאנשים בריאים ובעלי בטחון וערך עצמי רק במסגרת של חברה בריאה שחובקת ומקבלת אותם. שאר ילדי בית-הספר מקבלים משילוב זה לא פחות על-ידי הבנה והפנמה של השונה והמיוחד.
בבית-הספר קיים פורום קבוע של עבודה עם מסגרות החינוך המיוחד והתלמידים בעלי הצרכים המיוחדים. פורום זה כולל את מחנכי הכיתות של חינוך מיוחד, המורים שעובדים באופן פרטני עם התלמידים המתקשים, רופא בית-הספר, פסיכולוג בית-הספר ולעיתים המורים שעובדים בתרפיות השונות. פורום זה מלווה את עבודתם של הכיתות לחינוך מיוחד, את העבודה הפרטנית עם תלמידים אלו ומנסה להעמיק בתחום החינוך המיוחד.
