"מהו הדבר המיוחד כל כך בסיפור? מהו סוד הקסם שנעוץ בו?

מה מקור משיכתו העצומה עבור ילדים?

סיפור טוב יוצר עולם. עולם סגור  עם חוקים משלו, תמונות משלו, גיבורים משלו ועוד מאפיינים רבים שמשמעותם ניתנת להם מתוך ובתוך עולם סגור זה.

הדרמה נבנית, העלילה נרקמת, מתפתחת, מגיעה לשיא ולבסוף לסיום.

כמעט לכל אדם, בכל גיל, ארץ ותרבות יש פינה חמה ורגש חם לסיפור…

עבור הילדים (וגם עבור אותם מבוגרים ששמרו בתוכם על משהו מעולם הילדות) מהווה הסיפור משהו מיוחד עוד יותר. בעולמו הפנימי של הילד לפחות עד גיל מסוים, ישנם עדיין חוקים אחרים לגמרי מאלה של עולם המבוגרים. הילד גם הוא, בדומה לסיפור, חי בתוך עולם סגור בעל חוקים משלו, תמונות משלו ועלילות שהינן שונות לגמרי, פעמים רבות  מהמציאות החיצונית סביב. מכאן הקשר המיידי והמשמעותי כל כך של הילדים לסיפורים.

טבעו הפנימי של הילד קשור לטבעו של הסיפור. הסיפור מדבר בצורה ישירה לגמרי וטבעית לנפשו של הילד. מזווית זו מהווה הסיפור כלי חינוכי מלא עוצמה…

כאשר מספרים סיפור לילד, בונה הוא בעצמו את תמונותיו הפנימיות. הוא נמצא לגמרי בתוך התרחשות פנימית, במעין עולם פנימי של תמונות, תהליכים, רגשות ותחושות. אלו תמונותיו שלו, הוא מעלה אותן והן אישיות ומיוחדות רק לו. זהו תהליך בונה, מלא דמיון, פעילות, מאמץ וחיים פנימיים. עם כל סיפור מעשיר הילד את עולמו הפנימי, את דמיונו, את רוחב תמונת עולמו וחשוב לא פחות מכך- הוא עובר תהליך של בניה פנימית, של מאמץ ויצירה. סיפור טוב אינו משאיר את הילד כמו שהיה לפנים, הוא מעט שונה, משהו נבנה בפנימיותו…

תהליכי הלימוד בבית ספר ולדורף בשנים הראשונות של בית הספר היסודי כוללים בתוכם כמעט תמיד משהו מן הסיפור. התמונות הן האמצעי דרכו ניתן להגיע לנפש הילד ולעוררה לסקרנות לימודית. מכאן המשמעות הרבה שיש לז'אנרים הסיפוריים השונים בתהליכי הלמידה: סיפורי התנ"ך על עלילותיהם המופלאות, סיפורי המיתולוגיה מהעמים השונים, סיפורי חיות וצמחים, סיפורי עם שונים-  כל אלה ועוד עומדים במרכז תהליכי הלמידה."

מתוך "עולמה של הילדות"
(קטעים מעמודים 213-218)  מאת: גלעד גולדשמידט