לאחר חודשים רבים בשנת הלימודים יוצאת הדופן הזו, בה תלמידי כיתה י״ב עברו מסכת שינויים והסתגלויות בלתי נגמרת, מתוך רצון לקיים אירוע שיכיל בתוכו מפגש משולב של למידה שהיא מעבר למה שנדרש מהם במסגרת בית הספר הגיעה יזמה, בראשיתה מדגנית גונן מחנכת אחת משלוש הכיתות של השכבה, ומשם נלקחו הפיתוח וההובלה על ידי שני תלמידים: יסמין ויותם, איתם נפגשתי לשיחה מרתקת על האירוע אותו קיימו.
הערב עצמו היה מורכב ממפגש שכלל ארוחה הודית משותפת אותה הכינו תלמידים בדיינר, בליווי המורה שלמה.
לאחר מכן בוצע קטע נגינה של אחד מחבריהם לשכבה, ואחריו התקיימה שיחה עם האורח המרכזי של הערב.
ד״ר משה מתן מנהל מחלקת קורונה בבית חולים פוריה, הגיע להרצאה- שיחה עם התלמידים.
יותם ויסמין מספרים שהרעיון היה לדבר על נושא ״היחיד והחברה״ בקונטקסט של קורונה. לדבריהם, במסגרת השכבתית הדיון בנושא ההתחסנות מפולג אך יש מקום לשיח, היות והם כבר בקבוצת גיל שיכולה להתחסן הנושא מעסיק אותם מאד. הדיון קיים ביום יום שלהם גם במסגרת החברתית של בית הספר וגם במעגלים החיצוניים לבית הספר.
״השיח על חיסונים מייצג כל כך הרבה דברים״.
שאלת היחיד והחברה מלווה ומעסיקה את התלמידים מאד, בין אם סביב נושא הגיוס לצבא, או כן או לא שנת שירות. ובין אם בנושא המאד בוער של הבחירה כן או לא להתחסן נגד נגיף הקורונה. נשמע שהתלמידים נמצאים במקביל בראשיתו של תהליך בו הם פוגשים בשאלות האלו מול עצמם, יחד עם הצורך לקבל כבר החלטות ברמה המיידית גם לגבי העתיד הקרוב.
בשיחה התלמידים סיפרו ששאלו בין היתר לדעתו של הד״ר על ההפרות של ההנחיות בהתייחסם להפגנות בבלפור וגם ללוויות ההמוניות של החרדים, ומה מקומה של הממשלה לחוקק בעד/ נגד הנושא. לדבריהם לא קיבלו תשובה חד משמעית.
לאחר השיחה הזו התפזרו לעבוד בקבוצות קטנות כשלכל קבוצה מונו מנחה מקרב התלמידים ומנחה מצוות המורים.
יסמין מספרת שכשהיו בשבוע הנרטיבים וביקרו את הדתיים הלאומיים חוותה את הישיבה והלמידה מטקסטים בחברותות, הדבר מאד מצא חן בעיניה והשיח שהתקיים בערב בקבוצות הקטנות היה בין היתר בהשראת החוויה הזו.
את חוברת הטקסטים שנוגעים בנושא היחיד והחברה, אצרו במשותף יותם בעזרתו של גלי המורה. יותם מספר שעבר על עשרות ספרי שירה, חזר לטקסטים שזכר ממקורות שונים שקרא בעבר ונעזר בסובבים אותו לאיסוף הקטעים השונים. וכך בעבודה משותפת עם גלי נוצרה חוברת טקסטים מרשימה ביותר.
הדיון בקבוצות היה מעניין גם אם לא הגיע לכדי מיצוי מפאת קוצר הזמן. החלוקה לקבוצות נעשתה מתוך רצון לחבר בתוך השכבה אנשים שלא בהכרח הכי קרובים או מכירים הכי טוב, וגם לנסות להפגיש דעות שונות.
יסמין מספרת איך הלמידה הזו והשיחה מפגישה אותה עם דברים איתם היא לא תמיד מסכימה ודרך זה היא מגלה את דעותיה והמחשבות שלה בנושאים השונים.
לסיכום יותם שיתף על החוויה שלדעתו הזמן המדויק ליזמות כאלו זה השנה של י״ב, ובהכרח החלק השני שלה. הכוונה היא לקיים שוב ערב דומה תוך למידה ושיפור מהערב הראשון שכבר הוציאו לפועל ועם כוונה שהשכבות הצעירות ימשיכו עם זה כמסורת נוספת המתקיימת בבית הספר.
ההשתתפות באירוע היתה וולונטרית והתכנים היו ויהיו בעתיד לפי מה שמעניין את התלמידים.
במילותיה של דגנית: ״הם יודעים מה הם רוצים ללמוד. העבודה הזו עם טקסטים זה משהו שאנחנו לא מורגלים לעשות, ישנה למידה שאינה משויכת לתחום דעת וגם לה חשוב לתת זמן ומקום.
